גמרא
פירוש
כׇּל זְמַן שֶׁאָדָם מְמַשְׁמֵשׁ בָּהּ מוֹצֵא בָּהּ תְּאֵנִים אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כׇּל זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָּהֶן מוֹצֵא בָּהֶן טַעַם. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
כל זמן שאדם ממשמש כו׳ והיינו דתלה הדבר בשומר לתאנה דשאר אילנות שמתבשלין בפעם א׳ אינו צריך לשמירה שלא ילקטוהו אלא בעת בישולן אבל תאנה שאינן מתבשלים בפ״א אלא היום מעט כו׳ כפרש״י וצריך שמירה בכל יום שלא ילקטו ממנו וסיפיה דהאי קרא ושומר אדוניו יכובד ודרשוהו על יהושע שנאמר בו לא ימיש מתוך האהל וק״ל: אף ד״ת חביבין כו׳ לפי שכל דבר שאדם רגיל בו הרבה נלאה בו האדם ולפעמים גם הוא נמאס אבל ד״ת אינן כן שחביבין כל שעה ושעה כו׳. ואמר ויעלת חן על לומדיה לפי שלפעמים הם טרודים בלמודן ואין מקפידין במאכלן ובמלבושן כמ״ש לעיל ואמר שאעפ״כ ע״י התורה מעלין חן וכיוצא בו אמרו לא כחל ולא פירכוס ויעלת חן. ואמר מה דד כו׳ כל זמן שאדם הוגה כו׳ דמתוך שמחזר אחר למודו תמיד מוציא בה טעם ודבר חידוש. ואמר באהבתה תשגה תמיד כגון ר״א כו׳ לכאורה אין זה מעלה לתורה שיהיה שוגה ופתי בעסקיו ע״י התורה וי״ל דה״ק שתהיה שוגה בעסקך כאלו אתה עושה במתכוין שהתורה תשמור עליך כאלו נתת לבך על כך בעסקך וכן נראה מפרש״י בספר משלי ע״ש ואהא מייתי שפיר הא דבא אדם ליטלו ומצא בו שרף ודו״ק: רוכבי אתונות אלו ת״ח כו׳ דקרא לעיל מיניה איירי בחכמי ישראל לבי לחוקקי ישראל וגו׳. ואמר צחורות שעושין אותה כצהרים כו׳ שע״י שהולכין מעיר לעיר ולומדין מהרבה רבנים יודעים למסבר טפי כדאמרי׳ פ״ק דע״ז כל הלומד מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם כמ״ש התוס׳ לעיל בסוגיין. ואמר יושבי על מדין כו׳ היינו ששוהין ומתונין בדין עד שיצא הדין אמת לאמתו והוא מפורש פ״ק דב״ב ע״ש. ואמר והולכי אלו בעלי מקרא שהולכין בתורה. ועל דרך זו משנה שהיא דרך לתורה: ושיחו אלו בעלי תלמוד שכל שיחתן כו׳ כמ״ש דאפילו שיחת ת״ח צריכין לימוד: מ״ד לא יחרוך רמיה כו׳. משל לצייד כו׳. מ״ד הון מהבל כו׳. מפורש פרק קמא דע״ז: משה למד כו׳ נר׳ שסמכו דבריהם אקרא דפרשת משפטים ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל כסדרן בקרא כך סדר למודן וכל המוקדם בפסוק נכנס בתחלה וכדמסיק כדי לחלוק כבוד כו׳. ואמר ונמצא ביד אהרן ד׳ כו׳ דאיתא במדרש דמשה נמי למדה מפי הגבורה ד׳ פעמים דכתיב אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה וגו׳ וענינו נראה שאחר שנתחזק להם הלימוד בג״פ יהיה לימוד הד׳ לימוד אמיתי לשמה וע״פ מה שכתבנו במסכת נדרים שהלימוד שלא לשמה הוא בג׳ דרכים והד׳ הוא לימוד לשמה והסימן שלהן אגד״ל שאלו ד׳ אותיות יש להן למ״ד ובג״פ יצא מכלל ג׳ לימוד שלא לשמה שיהיה להם הלימוד הד׳ לשמה: ר״ע אומר מנין שחייב כו׳ עד שילמדנו כו׳ במכילתא משמע דהיינו רמי עד ד״פ והכי איתא שם דבר אל בני ישראל ואמרת וגו׳ אין לי אלא פ״א מנין ג׳ וד׳ פעמים עד שילמדנו ת״ל ולמדה את בני וגו׳ אבל מתוך שמעתין דר״ע פליג אדר״א ב״ע דאמר מכאן שחייב אדם לשנות ד״פ כו׳ אלא דסבר רע״ק דבעי ללמדו אפי׳ עד מאה פעמים עד שילמדנו כו׳ ואין ללמוד הדיוט ממשה דשמע מפי הגבורה כדבעי למימר לעיל והוסיף רע״ק דאפשר דגם אחר שלמדו יפה אינו רגיל בה ואינה שגורה בפיו ע״כ אמר עד שתהיה סדורה בפיהם כאלו הדבר שלמד הושם ומונח בפה בלי שיצטרך שיזכרנו מתוך הספר ובכל זה אפשר שיהיה גם רגיל בפה אבל לא ידע בטעם הדבר להבין דבר מתוך דבר שהיא מעלה עליונה ע״כ אמר שחייב להראות לו פנים ופרש״י מדלא כתיב אשר תלמדם כו׳ ע״ש אבל בפ״ק דסנהדרין דרשו אשר תשים אשר תלמדם מיבעי ליה אלא אלו כלי הדיינים וצ״ל דשקולים הם הדרשות ועוד י״ל דהכא מלפניהם שהוא לשון פנים דריש ליה ובמכילתא אמרו ערכם לפניהם כשלחן ערוך כו׳ ע״ש: תנא ליה ד׳ מאה כו׳ הדר תנא ליה ד׳ מאה דקדק לשנות עמו ד׳ מאות זימנין יש לכוין בזה ע״פ מ״ש פ״ק דחגיגה אינו דומה שונה ק׳ פעמים לשונה אחד וק׳ פעמים והענין מפורש שם בסוד מאה ברכות לנפש רוח נשמה שיבא חלק אחד ממאה לנשמה בסוד כהן לוי ישראל ולכך נקט אינו דומה שונה מאה כו׳ דלא יבא רק חלק א׳ לנשמה לשונה ק״א כו׳ וה״נ הכא ד׳ פעמים דחייב אדם ללמוד כדלעיל לא יבא לחלק נשמה ד׳ פעמים אלו כי אם בשונה ארבע מאות פעמים ודו״ק: אלא בסימנים שנאמר שימה וגו׳ שאחר שאמר ולמדה את בני ישראל שצריך לשנותה עד שילמדנו אמר דמ״מ אינה קנין בנפש שלא תשכח אלא עד ששימה בפיהם: אל תקרי שימה אלא סימנה מצינו לשון סימן בקרא בישעיה ושעורה נסמן והכא שימה הנ׳ אחרונה נופל מהפעלים שהלמ״ד נופל בהם וק״ל: הציבי לך ציונים כו׳ גם שרב חסדא הביא מקרא דאורייתא מ״מ קאמר אנן מדברי קבלה (לא) ילפינן לה שהוא יותר מפורש כפשטו מלשון סימן ומייתי לה מקרא דיחזק׳ ובנה אצלו צוון וה״נ ה״מ לאתויי מספר מלכים מה הציון הלז וק״ל: עשה מודעים לתורה כו׳ ופי׳ המקרא אמור לחכמה אחותי וגו׳ שתהיה ברורה לך כאחותך שאסורה לך כדאמרי׳ בסנהדרין וזה יהיה על ידי שתעשה מודעים וסימנים לתורה ורבא מפרש לה מועדים כו׳ שע״י קביעות עתים יקויים זה ומודע ממלות הפוכות כמו כבש כשב שמלה שלמה וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush